אנחנו עדיין נמצאים בעין סערת הקורונה וכמו בכל מאורע היסטורי אנחנו בשלב זה נעדרים את ממד הפרספקטיבה שהזמן מספק, כדי לקבל תמונה שלמה. אך כבר כעת ניתן להבחין במגמות מסוימות שימי הקורונה חוללו או עשויות לחולל בגזרת הבית ועיצוב הפנים. במאמר קצר זה אשתדל לגעת בחלקן.
העיר משנה את פניה
גם חובבי האווירה האורבנית יודו שהעיר הפכה למקום מאיים יותר. הצפיפות והאינטראקציות התכופות שהן חלק ממרחב אורבני בריא ותוסס, הן בדיוק מה שמתדלק את המחלה. כללי הריחוק החברתי מרוקנים חלק מערכי היסוד של העיר מתוכן ודורשים מהרבה מאוד עסקים להמציא את עצמם מחדש. זה כמובן נוגע גם בעיצוב החללים.
ההגבלות על המסעדות הפכו רבות מהן לכאלה שמתבססות בעיקר על טייק אווי. מסעדות ובתי קפה אחרים פועלים, אך ההגבלות על צפיפות בשטח סגור גוזרות עליהם לנהל את החלל שלהם באופן אחר, וכשזה מגיע לעיצוב הפנים זה בהחלט יוצר אתגרים. מצד אחד צריך להבטיח שיישמר מרחק בטוח בין השולחנות, מצד שני קיים רצון לשמר משהו מהאווירה השוקקת שמעניקה למקום אופי. אחד הדברים שכבר אפשר לשים לב אליהם זה השמשה של יותר ויותר שטחי חצר, מרפסות ואפילו מרחב ציבורי כתחליף לחלל הפנימי של בתי הקפה והמסעדות שמונצל יותר לצרכים תפעוליים. החשש (המוצדק) משהייה בחללים סגורים וממוזגים שמגבירים את הסכנה לחשיפה לנגיף עושה את שלו, ומהבחינה הזו יש אזורים שבהם אפילו ניתן להצביע על שינוי מרענן.
הגבלות הקורונה לא משפיעות רק על בתי הקפה והמסעדות, אלא גם על עסקים משרדיים שגם הם צריכים לארגן ולעצב מחדש את חוקי השימוש בחלל. עקב הגבלת כמות השוהים בחלל המשרד הרבה מקומות עבודה העבירו חלק מהעובדים ל'עבודה מהבית' (נרחיב בעניין הזה בהמשך) וגם העובדים שמגיעים למשרד נדרשים לשנות הרגלים. התאמות בעיצוב הפנים עשויות מאוד לסייע בהקשר הזה.
ביתי הוא מבצרי
הקורונה חידדה את ההכרה בחשיבות עיצוב הבית. הסגר הממושך כפה על משפחות שבימים כתיקונם היו מבלות את רוב שעות היממה מחוץ לבית, במשרד או בבית הספר, להיות סגורות יחד לאורך שבועות ארוכים על כל החיכוכים והלחצים הכרוכים בכך. במקרים כאלו עיצוב פנים נכון ואופטימלי עושה את ההבדל. דירה שלפני הקורונה נחשבה כקטנה, נעימה ואינטימית עשויה להיתפס כיום כסיר לחץ. כאמור, עוד מוקדם לקבוע אבל יש להניח שנראה בעתיד העדפה לדירות גדולות יותר, מה שיביא לנהירה מהעיר לכיוון הפריפריה והמרחב הכפרי והחלפת הדירה בבית פרטי. ישראלים רבים שנאלצו להיכנס לבידוד למדו על בשרם שקשה מאוד לשמור על ריחוק חברתי בבית, ומשפחות רבות השתמשו בחדר האורחים או בממ"ד, ששימש עד עכשיו כסוג של מחסן, והפכו אותו ליחידת בידוד.
האתגר ליצור מרחב מגורים סגור בו לכל בן משפחה יש את המקום שלו, תרתי משמע, הוא מהשפעות הקורונה שאני כבר מרגישה בתחום העיסוק שלי. העניין הזה תמיד היה חשוב, אבל הוא מקבל משנה תוקף ודרישת בסיס (מוצדקת) של הרבה לקוחות.
הקורונה הראתה לנו גם כמה חשוב המרחב החיצוני הצמוד לבית: הגג, החצר והמרפסת כל אלו שאצל הרבה משפחות נזנחו לאורך השנים הפכו פתאום למאוד חשובים ומרכזיים. כאן המקום לציין שבעזרת הלבשה ואבזור פשוטים יחסית ניתן להפוך כל מרפסת או גג זנוח לפנינה שפשוט כיף לשהות בה.
עבודה מהבית
זה המקום לדבר על האפקט הדרמטי ביותר של ימי הקורונה על שגרת החיים שלנו ובאופן ישיר על ארגון ועיצוב הבית – העובדה שמאות אלפי ישראלים עברו לעבוד מהבית. עבודה מהבית היא עדיין עבודה וככזו היא דורשת מהעובד יכולת להתנתק מהבית בזמן שהוא שוהה בו. שקט, פרטיות ורצף עבודה הם דברים שקשה להיערך להם בבית. אני מעריכה שגם כאשר הקורונה תחלוף פינת עבודה או חדר עבודה יהפכו לחלק מהסטנדרט החדש בבית הישראלי.