הבלוג

כל מי שביקר אי פעם בקתדרלה אירופאית גדולה והתבונן כלפי מעלה אל החלל הענק, המואר בדלילות, הרגיש את השילוב של הוד ויראה. ההרגשה הזו תואמת את המסר הדתי שהנצרות הקתולית ביקשה להעביר למאמיניה – שהאדם הוא בסך הכול פסיק קטן ביחס לאל הכול יכול. זה לא מקרי שהמסר התיאולוגי מצליח לעבור דרך הרגשה חושית שהחלל המעוצב מעביר לנו בגוף בכמה רבדים. מתכנני הקתדרלות התכוונו שנרגיש כך.

הרציונל של בוני הקתדרלות זו רק דוגמה אחת מיני רבות לאופן בו האדריכלים, עוד מימי קדם, הבינו כי האדריכלות יכולה להשפיע על נפש האדם. במידה כזו או אחרת אדריכלים טובים לאורך ההיסטוריה בנו בתים ועיצבו חללים שגורמים לנו להרגיש בנוח (או כמו במקרה של הקתדרלות 'לא בנוח'), אבל מה שבעבר אדריכלים טובים עשו באופן אינטואטיבי מקבל בשנים האחרונות גושפנקה מדעית. היום יש זן חדש של אדריכלים ומעצבים שעובדים לאורם של העקרונות המדעיים ומטמיעים אותם באופן מודע ומובחן, והתוצאות בשטח מדברות בעד עצמן. קוראים לגישה הזו ניורו ארכיטקטורה (Neuro-architecture).

 

הסביבה משפיעה על המוח

לאורך המאה העשרים האדריכלות החלה לקחת בחשבון באופן מודע את צרכי האדם ותחושותיו. רואים את זה בגישות עיצוב ואדריכלות כמו האסכולה שהתפתחה בשנות השלושים בבית הספר לעיצוב ה'באוהאוס' בגרמניה ונודעה בתור 'סגנון הבנייה הבינלאומי'. כיום, למי שרוצה לראות מרקם עירוני שלם שנבנה לאור תפיסה זו, מומלץ לבקר בעיר הלבנה של תל אביב, מאחר שלא מעט בוגרים של בית ספר הבאוהאוס היו יהודים שעקרו מגרמניה בעקבות עליית הנאצים לשלטון וחלק ניכר מבתי הסגנון הבינלאומי שנבנו בגרמניה נהרסו במהלך מלחמת העולם השנייה.

אדריכלי הבאוהאוס העמידו את האדם במרכז, לצורך כך הם התמקדו בצרכים פונקציונליים, אימצו קו פשוט נטול גינונים והתעמקו בפרופורציות הנכונות שיגרמו לאדם להרגיש בנוח בסביבה אורבאנית ובחלל מעוצב. הארכיטקטים של הבאוהאוס ידעו לתרגם עיצוב ואדריכלות לתחושה, אך העבודה שלהם, למרות שעוגנה בעקרונות שהיום אנחנו יודעים שהם עקרונות נכונים, לא היתה תולדה של הבנה מדעית.

רק בעשורים האחרונים התפרסמו מחקרים שמצביעים על האופן בו משפיעה הסביבה על פעילות המוח שלנו. המחקרים הצליחו למפות אילו צבעים, צורות ואלמנטים משפיעים על נוירו טרנסמיטורים ספציפיים במוח שלנו, והאדריכלים אימצו חלק מהתובנות המדעיות האלה כעקרונות עיצוב. כך נולדה אסכולת עיצוב חדשה שנקראת בשם נוירו ארכיטקטורה או נוירו דיזיין.

בואו נסקור בקצרה כמה אלמנטים מרכזיים שהנוירו ארכיטקטורה מתייחסת אליהם.

 

צבעים שונים מעודדים שחרור של הורמונים שונים

אחד הדברים שמדעי המוח עזרו לנו להבין טוב יותר זה את האופן בו צבעים שונים מעוררים הרגשות שונות. אני כותבת 'הרגשות', אך בפועל מדובר בהפרשה של הורמונים כמו דופמין, סירוטינין או אדרנלין וכימיקלים אחרים במערכת העצבית של המוח.

כמו שכבר הזכרתי, בני האדם השתמשו במנגנון הזה אינטואיטיבית גם בלי שהבינו אותו. למשל, הצבע האדום גורם רגש עז והתרגשות ואמנים לאורך ההיסטוריה עשו ועושים בו שימוש כאלמנט מלהיט יצרים. דוגמה מאירת עיניים היא אימוץ הסדין האדום במלחמת השוורים. בניגוד לסברה הרווחת הסדין האדום לא מיועד לשור שהוא בכלל עיוור צבעים, אלא הוא נועד להעלות את סף הגירוי של הצופים. היום אנחנו יודעים שהצבע האדום משפיע על מנגנון שחרור האדרנלין שמאיץ את הדופק, את קצב הנשימה ומעלה את לחץ הדם. למה הוא עושה את זה? זה פחות ברור, אם כי יש סברה שהקישור הזה התפתח אבולוציונית בשל הקשר בין אדום לדם. בין אם מדובר בסיטואציה של ציד או של מלחמה, תגובה אדרנלינית במקרה של חשיפה לדם יכולה לייצר יתרון ובמהלך האבולוציה הארוכה שלנו אולי המנגנון השתרש.

כשאנחנו חמושים בידע הזה, נשתדל להימנע ממשטחים גדולים של אדום באזורים בבית שאמורים להשרות עלינו רוגע ושלווה ואת השימוש באדום נשמור למקרים מיוחדים ולמצבים בהם דרוש סט אחר של אווירה.

בשונה מהאדום מחקרים מצביעים על כך שהצבע הירוק מסייע לשחרור לחצים ומתחים. זו אחת הסיבות שהנוירו ארכטקטורה דוגלת בשילוב של צמחייה גם בתוך הבית. זה לא מקרי שגוונים רכים של ירוק הם חלק אינטגרלי בעיצוב קליניקות ומרפאות. לצמחים יש כמובן יתרונות חושיים אחרים שגם להם השפעה חיובית על נפש האדם וזה מתחבר לתמה של חיבור קמאי לטבע.

 

צורך טבעי באיזון

המחקר הנוירולוגי חושף שהמוח שלנו מגיב באופן חיובי לסימטריה. חוסר איזון יוצר בנו חוסר שקט, זו כנראה הסיבה שבכמעט כל תרבות אחד הפרמטרים ליופי הוא פנים בעלות מבנה סימטרי ופרופורציות מושלמות. הנוירו ארכיטקטורה שמה דגש מיוחד על האיזון הזה ותמיד חותרת למצוא את הפרופורוציות הנכונות. שוב, גם במקרה הזה אדריכלות טובה תמיד חתרה לאיזון וחקרה את הפרופורציות הנכונות והשתמשה בעקרונות לחלוקה מאוזנת של החלל כמו 'חתך הזהב', היום אנחנו מבינים למה.

חקר המוח מלמד אותנו עוד כמה דברים על האופן שקווים וצורות משפיעים על ההרגשה שלנו. למשל, מחקר אחד בדק כיצד צורות של רהיטים ואלמנטים אחרים במרחב המעוצב משפיע על המוח. במהלך המחקר נסרקה פעילות מוח של אנשים ששהו בחדרים דומים. באחד, עוצבו הרהיטים בקווים ישרים וחדים. בשני, הרהיטים היו בעלי קו קמור ומעוגל. מסתבר שהקווים המעוגלים עוררו פעילות מוחית רבה יותר וגם יצרו אווירה ידידותית בחדר, ואילו הקווים הישרים והחדים עוררו ניכור ותחושות שליליות. אני מניחה שאתם יכולים לנחש באיזה סוג של ריהוט הנוירו ארכיטקטורה דוגלת.

 

עזרה בקבלת החלטות

המוח שלנו כל הזמן מתעסק בקבלת החלטות, אפילו כשאנחנו לא מודעים לזה אנחנו מקבלים המון מיקרו החלטות. עיצוב מדויק שלוקח זאת בחשבון מקצר תהליכים של קבלת החלטות קטנות, גורם לנו להרגיש הרבה יותר נוח וחוסך תהליכי סטרס שאנחנו אפילו לא מודעים להם.

עיצוב מהסוג הזה הוא עיצוב שמוביל ומנחה אותנו אוטומטית לשמור על סדר, לדעת שכל דבר במקום, וכמובן לשלוף, בלי להשקיע כל מחשבה, את מה שאנחנו צריכים באופן אוטומטי מהמגירה הנכונה – תרתי משמע. אנחנו נוטים לנוע במסלולים קבועים. חלק ממה שמעצב שעובד לאור הנויוו ארכיטקטורה הוא לאתר את המסלולים האלה, להסיר מהם מכשולים ולעצב את החלל כחלק מהזרימה הזו. כשאנחנו מדברים על חלל שיש בו תחושה של זרימה נכונה והרמונית אנחנו מתכוונים בדיוק לזה.

 

הדרמה שבתאורה

כל מעצב יודע מה החשיבות של התאורה בעיצוב האווירה בחלל. היום בשל המחקר המדעי אנחנו מבינים שמדובר במנגנון שיכול להשפיע על הפיזיולוגיה שלנו. לאור, וליתר דיוק לאור טבעי, יש קשר לאופן שבו עובד מנגנון המלטונין האחראי למעגל השינה התקין. המלטונין, המכונה גם 'הורמון החושך', ממלא תפקיד מפתח במעגל השינה שלנו. הוא מיוצר ומופרש מבלוטת האצטרובל והדבר המרכזי שמשבש את הפרשתו הנו אור, ובעיקר גלי האור הכחולים שמאפיינים את אור השמש הטבעי.

גם פה העובדה הזו מסתדרת עם ההגדרות האינטואיטיביות של 'אור חם' ו'אור קר'. לכן נעדיף בערב להאיר את הבית באמצעות תאורה כתומה ('חמה'), ולכן אחד הדגשים של הנוירו עיצוב, גורס שאסור שתהיה בחדר השינה טלוויזיה או מסך מחשב כי ריצודי האור הכחול פוגעים בהפרשת המלטונין.

 

לא טרנד חולף

בשונה מאופנות כאלה ואחרות שנתקלנו בהם בעולם העיצוב הנוירו ארכיטקטורה איננה בגדר טרנד חולף. להפך. מדובר במגמה שהיום רק נמצאת בחיתוליה והיא צפויה להתפשט ולהעמיק. בכל שנה מתפרסמים עוד ועוד מחקרי מוח מהם אנחנו לומדים על האופן בו הסביבה משפיעה על המוח שלנו. רק חלק קטן מהמנגנונים האלה באמת מובנים לנו, ומעצבים, כמוני, שמנסים לפעול לאור הגישה הזו וליישם את העקרונות שסקרנו (כמו גם עקרונות רבים נוספים) מקבלים פידבקים חיוביים מאוד.

כפי שציינתי, מסד הידע רק מעמיק ויש כמה וכמה אוניברסיטאות בהן מתקיימים שיתופי פעולה בין המחלקות שעוסקות בחקר המוח לבין המחלקות לאדריכלות ועיצוב (לא נגעתי בזה אבל הגישה הזו מאומצת היום גם בעולמות עיצוב המוצר, העיצוב התעשייתי, עיצוב ממשקים ועוד). הטמעת עקרונות של נוירו פיזיולוגיה בעולם עיצוב הפנים מסתמנת כמכשיר חשוב בארגז הכלים המקצועי של מעצבי הפנים והארכיטקט.

אחרי שזה נאמר צריך לזכור שגם מעצב שפועל לאור עקרונות הנוירו ארכיטקטורה צריך לשמור על זיק של יצירתיות ולפעמים כללים נועדו גם בשביל להפר אותם. לא הייתי רוצה להיות מוחלפת על ידי אלגוריתם ובסופו של יום אני סבורה שאלגוריתם לא יוכל להחליף את העין והלב של מעצב אנושי. האלגוריתם אולי יבין טוב מאתנו איך הרגש נוצר, אך הוא לעולם לא יצליח 'להרגיש', ובלי הכלי החשוב הזה התוצאה תהיה מעוקרת וסרת נשמה.